פריט ידע חכמה

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חכמה

אין דבר אמת שהוא לא 'משלנו', עצם האמת היא  'משלנו'

החכמה, היא הכרת המציאות כמו שהיא באמת. מושג החכמה מציין את קבלת האמת בלי לנטות אחרי מי שאמרה בדברים שאינם אמת.

החכמה, היא המעלה הגדולה שאליה נכסף כל יהודי: כינויו של הלמדן הוא 'תלמיד חכם', ובפי יהודי ספרד שגור המונח 'חכם' כשמו של הרב. כך גם באיוב נאמר (איוב כח, כח) הן יראת ה' היא חכמה.

חז"ל לימדונו כי חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין. מצויה חכמה בגוים, הווי אומר מצויות נקודות אמת וחכמה בגוים, ועלינו לקבל מהם את אותן נקודות אמת המצויות בידם. מאידך, עלינו לדעת שלא כל האמת מצויה בידם, ושלא כל המצוי בידם אמת הוא. איננו מתבטלים בפני כל חכם ודבר חכמה, כי אם בוחנים ומבררים את אותה נקודת אמת המצויה בידיהם בדרכה של תורה.


יש חכמה באומות העולם כמו שאמרו ז"ל (איכה רבה ב, יג). ויציבא מילתא מה שכתב הרמב"ם (מורה נבוכים ח"א פי"ז) בפירוש מעשה בראשית ומעשה מרכבה כנודע, ואין טענה עליו מה שכתב בספר עבודת הקודש וכדומה לו דאם כן היו חכמי אומות העולם כאריסטו והדומה בקיאים במעשה בראשית ומעשה מרכבה כנביאי ישראל. כי אמת הוא כן, דיש חכמה באומות העולם והיינו חכמת אמת, רק שאינו מורגש ללב ואינו תורה להדריך הלב על ידו, מה שאין כן חכמת בני ישראל נקרא תורה... דהעיקר על ידי הרגשת הלב באור ה' יתברך וזה אינו באומות העולם כלל רק בישראל... ומעשה בראשית ומעשה מרכבה וסתרי פעולות הנבראים בכל מיני חכמות לימודיות דבני ישראל הוא עצמו אותן חכמות אלקיות וטבעיות ולימודיות דאומות העולם, רק מצד נביעותן מהבינה שבלב להכיר בכל דבר אמיתות ה' יתברך הוא בענין אחר ממש (רבי צדוק, ליקוטי מאמרים מ). אלישע בן אבויה אומר וכו' (אבות ד, כ), זאת המשנה דלגוה מסדורי תפלות משום שם רשעים ירקב (משלי י, ז). ונראה, כי קודם שיצא לתרבות רעה היתה שגורה בפי התלמידים, ואחר כך משנה זו לא זזה ממקומה. ואף על פי שיצא לתרבות רעה, אין להניח דבריו. וכבר אמרו קבל האמת ממי שאמרו, ורבי מאיר למד תורה ממנו וסמך על מקרא שנאמר הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי, ועל זה אמרו שם, רבי מאיר רמון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק (מגן אבות רשב"ץ על אבות פרק ד משנה כ)