לא די בהתבצרות, יש להשתמש בכלי הנשק של היריב
ויגזול את החנית הוא שם קוד לאסטרטגית מלחמה שמקורה מהפסוק וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית, וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט, וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי. (שמואל ב כג, כא).
בדורות האחרונים, כאשר עמדה היהדות החרדית במלחמה רב־חזיתית מול התנועות המודרניות השונות, נקטה היהדות החרדית בשני אסטרטגיות מנוגדות בו זמנית. האחת - הסתגרות והתבצרות אל מול התנועות החילוניות, והשנית - אימוץ וחיקוי של התנועות הללו ומפעליהם תוך יצירת גירסה חרדית שלהם. בלשונה של היהדות החרדית כונתה אסטרטגיה זו לרוב וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית, במובן של שימוש בכלי הנשק של הסטרא אחרא לכבוד מלכות שמים.
על בסיס תודעה זו הקימה היהדות החרדית המארגנת תנועות ואגודות, ופעלה לפתיחת מיזמים ומפעלים דוגמת הקמת הישיבות ותלמודי התורה כמוסדות מאורגנים, עיתונות חרדית, בתי הספר של בית יעקב, מכונים תורניים וכתבי עת, ספרות פרוזה חרדית, חברות סינון ואתרים על טהרת הקודש ועוד רבות.
מפני שאגודת ישראל רוצה לשמור על שלטון התורה בחיי הצבור, על האמונה בנצחיותה לכל הדורות ולכל הזמנים, ועל קיום מצוותיה וחוקותיה בלי פשרות וויתורים, משתמשת היא באותו הטכסיס הידוע של ויגזול את החנית מיד המצרי ויכהו בחניתו (רבי רבי אלכסנדר זושא פרידמן, כתבים נבחרים עמוד 37).
מונחי השקפת הייחוד - פנים חוץ | ||
---|---|---|
|