פריט ידע חולין

בית המקדש - טהור, בית בגבולין - חולין

על טהרת הקודש ועל טהרת המקדש אנו שומרים מכל דבר המטמא, בתוכו אנו מטמינים את פך השמן הטהור, נקי מכל סיג ופגם. מנגד, בבתי ישראל שבגבולין, הטמא והטהור יושבים לאכול יחדיו בקערה אחת (ע' דברים יב, טו וברש"י שם). כמובן שגם שם מקבלים עול מלכות שמים ושומרים על האסור ועל המותר מכל משמר, אולם אין צורך לשמור בהם על אותה רמת טהרה כפי שהיא נשמרת בבית המקדש, ניתן לאכול בו חולין, ו'הטמא והטהור יאכלנו יחדיו'.

בבית המקדש נדרשת טהרה מוחלטת, אך בגבולין, בעולם החולין, השכינה שוכנת עם ישראל בתוך טומאתם, ואף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם.(רש"י ויקרא טז, טז)

המקדש הוא נבדל, לזרים ולטמאים נאסרה הכניסה אליו. ביתו של אדם מישראל בגבולין, הוא מעורב עם הבריות, הוא פתוח להכנסת אורחים זרים בנינוחות. מאידך, כמו כל בית, אינו פרוץ לכל דכפין.

כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר. כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשום שמו שם, וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך (בשר חולין). אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו, הטמא והטהור יחדו יאכלנו. רק חזק לבלתי אכל הדם (דברים יב, כא - כד). ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך, בימות החל שולט עץ הדעת טוב ורע, שהוא אדם של וייצר ביצר הטוב וביצר הרע. זהו שכתוב (בראשית ב, ז) וייצר ה' אלקים את האדם, והוא עץ הדעת טוב ורע, ששולט בששה סדרי משנה והוא גופני, ושולט בששת ימי החול, שהם חולין של טומאה וחולין של טהרה, וממנו נתנו ששה סדרי משנה באסור והתר, טמאה וטהרה, כשר ופסול. ובו ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך. (תקוני זהר חדש קכז. מתורגם ללשון הקודש בדילוג)