תרבות אנשים צדיקים
נקודת היהדות החרדית היא תרבות התורה. כי הם חיינו ואורך ימינו. התורה היא דרך החיים שלנו בעולם, והיא כוללת את כל חיינו ואת כל הניגודים הקיימים בהם. אין לנו תרבות אחרת זולת התרה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, חיים על פי תורה ומצוות הם עבורינו כמו שהתרבות בשביל כל עם ולשון. לכל אומה תרבות משלה שבה היא מאופיינת כאומה ייחודית, אנו אין אומתנו אומה אלא בתורתה.
תרבות במונה הרחב היא עולם ומלואו, היא כוללת; שפה, רעיונות, תמונה עולם, אומנות, מנהגים, חוק ומשפט. כך להבדיל אף אלפי הבדלות, התורה עבורנו: התורה אינה חבויה לה אי שם בשמי מרום, ומטילה אי אלו חובות על חיינו הארציים. התורה אינה משהו ישן, כביכול אין לה לומר דבר משמעותי על חיינו העכשוויים. והתורה אינה מטמון הנעול לו בארון כלשהו, עמוק עמוק בפנים, ואיננו יכולים לצאת עמה בבואנו אל החוץ. התורה היא הורתה ומולידתה של תרבות עם התורה: היא נוגעת בחיינו הארציים; היא מעצבת את חיינו העכשוויים והיא מלווה אותנו כשאנו יוצרים קשר עם רשות החוץ.
תרבות של עם אינם תלויה באדם זה או אחר אלא היא חזקה מסך הפרטים כולם. האנשים חיים על פי תרבותם לא מתוך כורך או אילוץ חיצוני אלא פשוט זה הם, הם לא חשים כלואים בתרבות שלהם הם פשוט חיים אותה אין הבדל בינם לבינה. כך להבדיל גם אנחנו בני היהדות החרדית, תרבות התורה והמצוות היא החיים שלנו, היא מביעה את הזהות העצמית שלנו. בפשטות: התורה זה אנחנו, כי הם חיינו.
תרבות התורה של עם ישראל היא ייחודית אך ורק לו, נושאיה של תרבות זו מהווים חוליה בשרשרת שמתחילה במשה רבנו שקיבל תורה מסיני ונמשכת והולכת בבתי מדרשות.
(בעין יהודית א)
הישראלי, ימצא חקוק בלבו נטייה לדרכי התורה, לאהוב את השם יתברך ולספר כבודו, ולייחד פיו ולבבו להשם יתברך, כי ישמע בקול ה' המתהלך בקרב לבב הישראלי ודופק בכליותיו לקיים דרכי התורה. התורה בכללה לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך. שכל התורה כולה נקראת מלבב ופה הישראלי, אשר הם כוללים כל התורה כולה
(משך חכמה דברים ל, יד, בדילוג)
מונחי השקפת הייחוד - נקודת האמצע |
הקצנה לאמצע • בלתי לה' לבדו • נאמנות • חרדת קודש • התמסרות • השתוקקות • תרבות התורה • צדיקות שטוב לה. |