ברוח התורה שמים וארץ מתלכדים
מונח זה מתאר את כללותה של התורה, בהלכה ובאגדה, בלימודה וקיומה. מונח זה מביע את העובדה הפשוטה, כי התורה הקדושה מבקשת ללמדנו ארחות חיים שלמים, ואינה מצטמצמת במספר הוראות מסוימות הממוקדות בעניינים שמימיים, ומותירה את כל ענייני הארץ בלא ריסון וגדר, ובלא להעניק להם הכוונה כלשהי, מתוך זלזול בהם. אדרבה – מצוות התורה באים להורותנו את רוחה של התורה, ורוח זו מכוונת את דרכנו בחיים הארציים ברוחה של תורה.
הרוח, מהותה תנועתיות; הליכה ברוח התורה כוללת בתוכה את כלל המעשים האנושיים והארציים כהנחיית התורה. גם כשהתורה אינה מביעה את רצונה בפירוש, אנו מעמיקים בה ולומדים את רצונה ורוחה.
מונח זה, הוא מונח הפוך מהמונח המקביל: 'רוח הזמן', המבטא את הליכתם של בני אדם אחרי אופנות הנושאות חן בעיני האדם ודומות בעיניו כתורות אמת. לעומת זאת, רוח התורה מבטאת את דבקותו של אדם בתורת ה', עד שהיא מורה לו את הדרך הנכונה בכל מעשה ומעשה, ומלמדת אותו להוציא את כל כוחותיו אל הפועל בצורה נכונה. כך גם הערכים המנחים אותנו בחיינו, מקורם בתורת ה' הנצחית ומרוחה הם נובעים, ואינם מין אופנה שמקורה ברוח הזמן החולף ומשתנה תדיר.
האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם אלתר זצ"ל, ב'מאמר לקראת הועידה השישית של אגודת ישראל' כתב- לעשות חשבון נפשה של היהדות החרדית זו המאורגנת באגודת ישראל... להכין את תכנית הפעולה למען העתיד.... למען הפצת תורה ויראת שמים... לבצר את הקיים ולצאת למרחב, הישן יתחדש והחדש יתקדש על פי הרוח המקורית שהנחתה את מייסדיה ומחולליה של אגודת ישראל מאז יסודה". בדברו על רוח המקורית המקדשת את החדש ומחדשת את הישן כוונתו לרוח התורה.
מטרת של אגודת ישראל לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי כלל ישראל (מסמך היסוד של אגודת ישראל) אחר החורבן [של יהדות אירופה] מה הלאה לפנינו האם להמית גם בנו את ניצוצות החיים הגדולים ניצוצות הרוח, לבבנו וכולו שואף אך אל תחיית חיי הרוח לא ימות רוח התורה בדורנו בשום אופן (מכתב מאליהו חלק א עמוד ע)
