פריט ידע חזון

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חזון

אדם מחפש שליחות

המונח חזון בלשון הקודש נושא בחובו משמעות כפולה: מראה הנגלה לנביא ה', וחזיון נשגב בו האדם משיג משהו משליחותו ויעודו השמימי בארץ. מחדשי השפה העברית הטעינו מילה זו במשמעות חילונית. בשפה העברית המחודשת, משמעות המילה חזון הינה, דבר מה ארצי ואנושי, כדוגמת חזונם של אנשי רוח, יזמים והוגים שחזונם נובע מקרבם ורק מקרבם, וחזונם שייך להם ולפועלם. החיזיון, לעומתו, נדחק אי שם לבעלי דמיון ורגש, שאינם יודעים לעסוק בעשייה היומיומית. בלשון העברית החילונית הניזנות מהשקפת הפירוד הדת נדמית כמי שבאה לבטל את ייעודו האישי של האדם, וכמי שעומדת כנגד מימושו האישי של האדם בארץ. כביכול אין לו לאדם עוד חזון אישי, ועליו להתבטל לאיזה חזיון הנכפה עליו מבחוץ. אך האמת היא שחזון וחזיון חד הם, החזון המלא, הינו חזון רוחני המעניק משמעות נשגבת לחיי אדם מחד, והוא מקדם את אושרו הארצי של האדם מאידך. החזון נגלה אליו ממעל, משוגר אליו כציווי בתורה ובמצוות מחד, ונובע מקרבו ומפעם בתוכו מאידך. הוא מזמן לאדם אפשרות להרחיב את נטייתו להעצים את עצמו באופן אישי בלבד, לכדי שליחות כוללת ועליונה יותר. חזונו של היהודי, מחבר את רוחו של היהודי הפרטי עם שליחות קודש רחבה ונשגבה לקרוא בעולם את שם ה'.


כן כבר ידעת פעולות הכוח הזה המדמה אינה אלא בעת מנוחת החושים ושביתתם מפעולותיהם, אז יאצל עליו שפע מסוים כפי ההכנה, הוא סבת החזיונות הצודקות והוא עצמו סיבת הנבואות, אבל ישתנה ביותר ופחות לא במין, כבר ידעת הדימוי באומרם חלום אחד משישים בנבואה ואין עושין השוואה בין שני דברים השונים במינם, כך פעולת הכוח המדמה בעת השינה היא פעולתו בעת הנבואה, אלא שהם בו חסרון ולא הגיע לתכליתו. אם היה על שני הכוחות יחד כלומר: ההגיוני והמדמה, הנה זה הוא סוג נביאים. ואם היה על המדמה בלבד, ויהיה ההגיוני מוגבל הרי הסוג הזה הם מנהיגי המדינות (מורה הנבוכים חלק שני, פרק לו-לז)