אנו לא נכווים באש ולא קופאים מקור – אנו עומדים בתווך
דרכה של תורה היא דרך האמצע. דרך זו, מלמדת את האדם כי הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום ופינה, הוא מחיה כל הווה ונמצא, ולכן אל לו לאדם לנטות אל אחת מן הקצוות הקיימים בעולם ולחשוב כי קצה זו לבדה היא מקום משכן כבודו, רק היא שייכת אליו יתברך, ואילו הצד הנגדי, הינן מקום ממלכתו של השטן חלילה. אדרבה, הקדוש ברוך הוא, ברא את הכל, שכינתו שורה בכל, ותפקידו של היהודי הוא לגלות את שכינתו יתברך בכל כוחותיו. לכן אל לו לבחור בכוח אחד בלבד בו יעבוד את בוראו, אלא ישתמש בכל כוחותיו לעבודת ה' יתברך בשיעור ובמשקל הראוי.
כך גם בכל ניגוד וניגוד משלושת זוגות הניגודים הקיימים בנפשו של אדם, יש לו לאדם לנטות אל כל קצה וקצה בשיעור הראוי, וכך יגלה את מלכותו יתברך בכל ששת הקצוות. ודרך זו, באה לידי ביטוי בלשון הקודש, המכירה באותם המונחים שאינם מקבלים את ההפרדה המוחלטת בין הניגודים השונים, אלא שמה פניה אל עבר נקודת האמצע, המעניקה חיים לכל הצדדים המנוגדים, ומביאה אותם לידי ביטוי גם יחד.
התורה הזו דומה לשני שבילים, אחד של אור ואחד של שלג. היטה בזו – מת באור, היטה בזו – מת בשלג. מה יעשה? יהלך באמצע (ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה א).
הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. לפיכך ציוו חכמים שיהא האדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוון אותם בדרך האמצעית.. ונקראת דרך זו דרך ה', והיא שלימד אברהם אבינו לבניו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו', וההולך בדרך זו מביא ברכה וטובה לעצמו (רמב"ם הלכות דעות פרק א הלכה ד ואילך).
כי ידוע שהקצוות אינם טוב בהחלט. וגם כל האומות יודעים כי אין חילוק בין המפליג בתאווה לרדוף אחרי הבלי עולם ותענוגיו, ובין המפליג לפרוש עצמו מכל טוב וילך שחוח וזוחל על הארץ כי צריך לידע ליתן גבול ושיעור לדרך הממוצע לשני הקצוות (דרשות חתם סופר ח"ב שעה:).
| מונחים לתאור השקפת הייחוד |
 |